אליהו רבא על משנה כלים ט״ו:ד׳

« אליהו רבא על משנה כלים ט״ו:ג׳ אליהו רבא על משנה כלים ט״ו:ו׳ »

4 כָּל הַתְּלוֹיִים, טְמֵאִין, חוּץ מִתְּלוֹי נָפָה וּכְבָרָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֻּלָּן טְהוֹרִין, חוּץ מִתְּלוֹי נָפָה שֶׁל סִלָּתִין, וּתְלוֹי כִּבְרַת גְּרָנוֹת, וּתְלוֹי מַגַּל יָד, וּתְלוֹי מַקֵּל הַבַּלָּשִׁין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְסַיְּעִין בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה. זֶה הַכְּלָל, הֶעָשׂוּי לְסַיֵּעַ בִּשְׁעַת מְלָאכָה, טָמֵא. הֶעָשׂוּי לִתְלוֹי, טָהוֹר:

פירוש אליהו רבא על משנה כלים ט״ו:ד׳

4 כל התלוין טמאין. שעושין להכלים בתי יד להכניס בהן הידים ולעשות מלאכתן:

5 חוץ מתלוי נפה וכברה של בעה"ב. שא"צ כלל לבתי ידים שאינו מנפה אלא לימים מועטין ודבר מועט:

6 וחכ"א כולם טהורין חוץ מתלוי נפה של סלתים. שהיא נפה גדולה ומנפין הרבה כאחד צריכין לבתי ידים. וכן תלוי כברת גרנות ותלוי מגל יד ותלוי מקל הבלשין. שתוחבין את המקל בהסחורה ומגביהין את הסחורה בהמקל:

7 מפני שהן מסייעין בשעת המלאכה. שהמלאכה כבדה היא וצריך לבית יד להכניס ידיו בבית יד ולעשות את המלאכה:

« אליהו רבא על משנה כלים ט״ו:ג׳ אליהו רבא על משנה כלים ט״ו:ו׳ »